בארצות הברית לפני כל מערכת בחירות נהוג לעשות סקר בו נשאלת שאלה אחת, אם איזה מבין המועמדים הייתם רוצים לשבת לשתות בירה. הרבה פעמים, התשובה לשאלה זו משקפת את עמדתם של הנשאלים לגבי השאלה המהותית, את מי הם היו רוצים לראות בבית הלבן.
בישראל, שאלה זו לא נשאלת אבל כן נשאלות שאלות אחרות שאינן קשורות בהכרח לכל הנושא של מדיניות, עמדות וכדומה. בין היתר, נשאלת השאלה אם מי היינו רוצים לשבת לארוחת ערב, לנהל שיחה, את מי היינו רוצים להכיר באופן אישי. בזמן שיש אנשי ציבור אשר בגלל רמת החשיפה התקשורתית זוכים להצלחה גדולה, הרי שישנם אחרים שזוכים לפחות מכובדות ברשימה, אף על פי שהם אנשים שכל אחד מאיתנו היה שמח להכיר, דוגמא טובה לכך הוא אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים לשעבר.
אורי לופוליאנסקי הוא אחת הדמויות המוכרות ביותר בציבוריות הישראלית, אשר סביר להניח שאיש לא יזהה ואיש לא יכיר. זה לא בגלל שאין לו רזומה, הרי הוא האיש שהקים את ארגון יד שרה המופלא, הוא מי שכיהן כראש עיריית ירושלים במשך 5 שנים והיה לראש העיר החרדי הראשון שלה, הוא נחשב אהוב הן על ידי החילוניים והן על ידי החרדים, אז למה הוא לא מוכר? כי הוא דמות מאוד צנועה, הוא לא עושה לעצמו יחסי ציבור, הוא לא משווק את עצמו בלי הפסקה. הוא מה שמכונה בעגה שכבר איננה קיימת לצערנו, משרת ציבור במובן הקלאסי. הוא תמיד יעמוד לרשות התושבים, ולא בשביל לחפש כותרת ופרסום.
בשביל להכיר את אורי לופוליאנסקי, לא צריך להזמין אותו לארוחת ערב אפשר פשוט לקרוא באינטרנט על מעשיו ופעולותיו, כיצד הוא מתנהג מבחינה ציבורית או אישית. למרות שהיו מספר טרגדיות שפקדו אותו זה לא עצר בעדו, ויתרה מזו, בחלק מהמקרים אישיותו המיוחדת באה לידי ביטוי באופן הוא נהג עם אותם אנשים שהיו אחראים לטרגדיות אלה.
במילים אחרות, אורי לופוליאנסקי הוא דמות שכל אחד מאיתנו היה שמח להכיר, לפגוש, לשבת איתו לשיחה או כל דבר אחר.