הפרעת חרדה חברתית מוגדרת כפחד ניכר או חרדה ממצבים חברתיים שונים והיא נחשבת לאחת הפוביות הנפוצות ביותר. זאת מחשש מביקורת או כל שיפוטיות של החברה, שיכולה להוביל לדחייה או עלבון. הפחד לא תמיד בא בקנה אחד עם הסיטואציות הממשיות. אנשים שמתמודדים עם פוביה חברתית לעיתים ימנעו מפעילות חברתית תקינה בגלל המצוקה הרבה שהם חשים בסיטואציות חברתיות.
תסמינים גופניים
מצבי חרדה הם חלק ממנגנון אבולוציוני של הילחם או ברח, כאשר הכוונה היא לאופן שבו הגוף שלנו מגיב כאשר קיימת סכנה ממשית לחיינו. הפעולה של התגובה הזאת מכוונת את האנרגיה והמשאבים של הגוף להתמקד רק במערכות חיוניות להישרדות מיידית על חשבון זמן שגרה. לדוגמא קצב לב מוגבר ושינוי בזרימת הדם לטובת השרירים הגדולים בגוף, במטרה לעזור לנו לרוץ ולהילחם במקרה הצורך. תסמינים של חרדה חברתית שבאים לידי ביטוי מבחינה גופנית במקרה של חרדה חברתית הם: הזעת יתר, דופק לב מואץ, תחושת דריכות, הסמקה, סחרחורת ולפעמים גם רעידות בגוף.
תסמינים מחשבתיים
כחלק מתגובת הילחם או ברח, ישנם כמה סוגים של הטיות מחשבתיות ואמונות מגבילות שהן אוטומטיות ולא רציונליות, שמאוד משפיעות על הקשב שלנו באופן שמשמר את החרדה. למשל מחשבות שממוקדות בחרדה, מבוכה, פחדים ודאגות. קיימת התעסקות גדולה במה חושבים עליי ואיך אני נתפס בעיני אחרים, בעיניים ביקורתיות במיוחד שמובילות לדימוי וערך עצמי שלילי.
כתוצאה של כל אלה קיימות השפעות התנהגותיות רבות שמתמקדות בעיקר בתגובת המניעה. לרוב נמנעים עד כמה שאפשר מכל פעילות חברתית כלשהי, וגם כשיהיו נוכחים בה ינסו עד כמה שאפשר להתרחק מתשומת הלב. מה שמאוד מגביל את ההתמודדות עם חיי היומיום השגרתיים. במקרים מסוימים יחוו גם פחד קהל וקושי מציאת זוגיות. דוגמאות בולטות נוספות הם הימנעות מיצירת קשר עין בשיחה, הימנעות מללכת לבית ספר או לעבודה, ובמקרים קיצוניים אף יכול להגיע להתמכרויות לחומרים מסוכנים.