מהן תאונות העבודה הנפוצות ביותר?

דו"ח תאונות עבודה מתאר תמונה מדאיגה של תחום הבטיחות והגיהות בישראל. החשיבות של הדו"ח נובעת לא רק מהיכולת להשתמש בו כדי להסיק מסקנות, אלא גם מהמשמעות הביטוחית שחלה על כל עובד אחראי

נתונים על תאונות עבודה בשנת 2010-2014 יכולים ללמד לא מעט על שוק העבודה בישראל. דו"ח תאונות עבודה הוא הזדמנות יוצאת מגדר הרגיל לזהות את התחומים שבהם יש סיכוי גבוה יותר לתאונות, להצביע על גורמי פגיעה ולחשב תגמולי גמלאות לנפגעי עבודה.

כמו כן, נתוני הדו"ח מסייעים למוסד לביטוח לאומי ולחברות ביטוח פרטיות להשוות אובדן פריון עבודה בין ענפים. כתוצאה מכך, הדו"ח נכתב בשיתוף פעולה בין מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה ובין מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי.

בראש הרשימה: נפילה מגובה ונפילת עצם

ברמה הכללית, בשנת 2010 התרחשו בישראל 68,166 תאונות קטלניות במהלך עבודה ובשנת 2013 עמד מספרן על 71,391. 47,423 מהתאונות התרחשו בשנת 2010 במהלך העבודה עצמה, לעומת 48,760 בשנת 2013. לצורך השוואה, בשנת 2010 התרחשו 4,574 תאונות דרכים בעבודה ובשנת 2013 חלה ירידה קטנה ל-4,401 תאונות. המסקנה העקרונית מהנתונים הללו היא שיש צורך לפעול למען קיומה וביסוסה של סביבת עבודה בטוחה ובריאה.

רוב תאונות העבודה מתרחשות בענף התעשייה, המסחר והבינוי. בשנת 2010 נפגעו 8,358 מועסקים בענף התעשייה ועוד 6,616 בענף המסחר ו-5,629 בענף הבינוי, בעוד בשנת 2013 נפגשו 8,315 בתעשייה, 6,933 במסחר ו-5,784 בבינוי. הנתונים פחות או יותר דומים והמסקנה היא שמדובר על ענפים שבהם לא מאומצים תקני בטיחות מחמירים.

מעבר לכך, 70% מכלל התאונות הקטלניות בשנת 2014 נגרמו בגלל נפילה מגובה או נפילת עצם ומכה מעצם נע. כבכל שנה, גם בעשור האחרון שכיחות מקרי הנפילה מגובה היא הגבוהה ביותר בענפי המשק. מלבד נפילה מגובה, הפגיעות הקטלניות בענפי התעשייה, המסחר והבינוי כוללות התמוטטות או קריסה של פיגומים, התחשמלות, חנק, הרעלה, כוויה, התפוצצות ושחרור לחץ.

מה הקשר בין תאונות עבודה ותאונות אישיות?

תאונות הן חלק בלתי נפרד מהחיים. החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שמתרחשת במהלך העבודה ועקב העבודה, לרבות בדרך אליה ובדרך ממנה. לעומת זאת, מחלת מקצוע היא מחלה שבה המבוטח חלה עקב עבודתו ועליה גם להופיע ברשימה סגורה שמתעדכנת על ידי המוסד לביטוח לאומי.

אין קורלציה בין מספר המועסקים במשק לבין מספר תאונות העבודה. במהלך השנים 2010-2013 חלה ירידה של 7% בשיעור הנפגעים שדיווחו על תאונות עבודה ביחס למספר המועסקים, ובמקביל חלה עלייה במספר המוחלט של המקבלים דמי פגיעה. עם זאת, כאן טמונה הנקודה החשובה ביותר: מדי שנה יש יותר נפגעים בתאונות אישיות בכלל ובתאונות עבודה בפרט.

ביטוח נפגעי עבודה נועד לפצות מבוטחים שנפגעו במהלך העבודה או שחלו במחלת מקצוע אבל הוא לא תמיד מספיק. הנתונים מוכיחים דווקא את החשיבות של ביטוח תאונות אישיות ולא רק את המשמעות של ביטוח תאונות עבודה. תאונות אישיות יכולות להתרחש בכל מקום וכיסוי מפני אובדן שכר והכנסה הוא הדרך היחידה למנוע פגיעה בלתי הפיכה ביציבות הכלכלית של התא המשפחתי.

תאונות עבודה משפיעות באופן ישיר על המשק. בשנת 2013 מספר מקבלי דמי הפגיעה עמד על 48,760 מועסקים והמשמעות היא הוצאה של מיליוני שקלים. לכך יש להוסיף את מספר מקבלי קצבת נכות קבועה וזמנית ואת הוצאות חברות הביטוח הפרטיות. בסופו של דבר, בתחום הבטיחות והגיהות אין מקום לפשרות ויש להשתמש בכמה שיותר כלים לטובת הגנה מקיפה.