סורק ברקוד למה משמש?

איזה סוגים יש
סורק ברקוד הוא מכשיר שתפקידו לזהות סוגים שונים של ברקודים בגדלים שונים, איכויות שונות ועוד. ישנם 3 סוגים של קוראי ברקוד

1) קורא לייזר – קורא ברקוד אשר מקדמת בלקרוא אלומות לייזר אשר נשלחות מן המכשיר ובחזרה אליו (אלומה אחת או מספר אלומות במקביל) הלייזר חוזר ל"מוח" שממיר את הקווים של הברקוד לספרות.

2) קורא CCD – קוראי ברקוד העובדים בשיטת הארת הקווים של הברקוד באור אדום ע"י לדים. הסורק מפענח את התמונה שחזרה מהאור האדום וממיר אותה למספרים או לכל תוכן אחר שנדרש ממנו.

3) IMAGER – סורקי ברקוד העובדים בשיטת צילום, הקורא מצלם את הברקוד, ה"מוח" מפענח את התמונה וממיר אותה למספרים ו/או לתוכן.

קוראי ברקודים דו ממדיים (2D)
הטכנולוגיה של הברקוד דו ממדים הולכת ומתעצמת, הצרכים שמספק קורא הברקוד הולך וגדל ככול שמבינים את היתרונות שהמכשיר מספק לחברות, לשיטה של D2 יש פתרון מיוחד המכשיר סורק את הברקוד ומסוגל לפענח מספר רב של ברקודים דו-ממדיים במקביל. ההבדלים בין ברקוד דו-ממדי לברקוד חד-ממדי זה שהברקוד החד-ממדי יודע לייצג בין 8מספרים ועד 20 במקסימום שלו, לעומת ברקוד דו-ממדי שיודע לייצג עד מאות תווים ובכך השיפורים והביצועיים שלו ניכרים.

מספר תקנים אפשריים  
ישנם מספר תקנים המגדירים את סוגי הברקודים והשפות שבהן הוא נכתב. תקנים נפוצים הם: Code 39, code 128, EAN ,UPCועוד. התקן הנפוץ ביותר בתחום הקמעונאי (חנויות) הוא EAN, והוא מאפשר לשמור על מספור ייחודי לכל פריט ופריט בכל העולם.

מתי יוצר הברקוד?
ברקוד פותח לראשונה על ידי חברת IBM בשנת 1970. הברקוד הינו קוד שבאמצעות אותיות או ספרות  מומרות לקווים שחורים ומרווחים ביניהם דבר היוצר שיטה נוחה לקריאה באמצעות עינית מתאימה ויכול להוות קלט נכון לקופה רושמת ו/או ממוחשבת או כל מחשב אחר.

קורא ברקוד או כפי שמכונה לעיתים קרובות סורק ברקוד / אקדח ברקוד, נועד להמיר את הקוד המוטבע על המוצר, אותו קוד בעצם מייצג את תיאור הפריט כמק"ט או כמספר סידורי כדי לאתר את יתרת הנתונים הקיימים במערכת המידע של המשתמש. ראשיתה של הטכנולוגיה אי שם בשנות ה-40 של המאה הקודמת ודומה בעיקרה לשיטת קוד מורס, כאשר באותה עת חיפשו פתרון יעיל ומהיר לזיהוי פריטים. כל קוראי הברקוד הקיימים בשוק עושים שימוש בטכנולוגיה אופטית לביצוע סריקת הברקוד והמרתו למידע. טכנולוגיה זו שיפרה דרמטית את שיטת העבודה של מרביתנו מאז הוצגה לראשונה בשנות השישים.