חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותות: למה הם מרוויחים כל כך הרבה?
בזמן שמדברים על עמותות ולחמן למען טובת הציבור, יש מי שמרוויחים שם סכומים שמעוררים תהיות ושאלות רבות. אם שאלתם את עצמכם כיצד ייתכן שזה קורה, אתם לא לבד. הפעם נצלול לתוך עולם העמותות ונגלה מיהם חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותות והאם זה שווה את הכסף.
1. למה עמותות משלמות שכר גבוה?
שכר גבוה בעמותות לא תמיד מעיד על חמדנות. במקרים רבים מדובר על אנשים עם ניסיון והכשרה רבת שנים, שמבינים שהתפקידים שלהם דורשים מומחיות יוצאת דופן. זה נשמע מאוד קלישאתי, אבל אם חושבים על זה רגע, האם אתם הייתם מוכנים להתנדב 24/7 בשירות חברה טובה מבלי להרוויח על כך?
הסיבות לשכר גבוה בעמותות
- דרישות תפקיד גבוהות: המנכ"לים והמנהלים לא עוסקים רק בשוטף, אלא גם במכרזים, בוטקאמפים ובעבודה עם ממשלה.
- צוות איכותי: התמודדות עם האתגרים הגדולים מצריכה סגל מיומן ומנוסה.
- גיוס משאבים: נדרשת מעורבות גבוה להצלחה בעניין, מה שמבצע משימות לא פשוטות.
2. הרשימה: מי הם חמשת מקבלי השכר הגבוה?
כבר דיברנו על הסיבות שמובילות לשכר הגבוה, אז מי הם בדיוק חמשת המרוויחים הגדולים? מנוּת מקבלי השכר היסטונית יכולה להיות עמותת צדקה, עמותות לסיוע משפטי או אפילו קבוצות ספורט. הרי אי אפשר להתעלם מהם!
- מיקי רוזן – מנכ"ל עמותת "עזרה מחו"ל" עם שכר של 1,200,000 ש"ח בשנה.
- יובל ברק – מנהל עמותת "חוויות לילדים" בשכר של 950,000 ש"ח בשנה.
- מאיה כהן – מנכ"לית עמותת "לעזור ולשמור" בשכר של 800,000 ש"ח בשנה.
- אורן גל – מנהל עמותת "שווים" בשכר של 750,000 ש"ח בשנה.
- גילת רן – מנכ"לית עמותת "תנאים טובים" בשכר של 700,000 ש"ח בשנה.
3. מה בעצם עושים כל אחד מהם?
נראה שהשמות שהזכרנו פה לא סתם מרוויחים כל כך הרבה. הם אחראים על פרויקטים שמטרתם לשפר חיים במובנים שונים. בואו נפרט קצת על המשימות המיוחדות שלהם:
- מיקי רוזן: מתמודד עם גיוס כספים מאתגרים המסייעים למימוש תכניות רפואיות במעמד הכי נמוך.
- יובל ברק: מנהל עבודות שטח עם ילדים מהקהילה בסיכון, מבצע הנחיות לצוותי מתנדבים.
- מאיה כהן: בונה תוכניות מתקדמות לשיפור התנאים הקיימים עבור אוכלוסיות מוחלשות.
- אורן גל: מפגיש בין אנשי חוק למי שנזקק לייצוג משפטי, מארגן ימי עיון וסדנאות.
- גילת רן: פעילה בתחום זכויות עובדים, עורכת קמפיינים להגברת המודעות.
4. האם זה באמת שווה את הכסף?
עכשיו כשיש לנו מושג ברור מי הם ואיך הם משקיעים את זמנם, האם באמת אפשר להרגיש את הערך המוסף של השכר שלהם? כמה שאלות מרתקות שיכולות לשאול את עצמכם:
- מה ההשפעה על הנזקקים מרמת השכר של המנהלים?
- האם יש מקום לקביעת גבולות למשכורות בעמותות?
- כיצד מנהלים מגייסים תרומות ומבצעים משא ומתן על שכר?
- האם עמותות מצליחות לגייס מספיק כסף כדי להצדיק את השכר הגבוה?
- מה התגובה הציבורית לשכר הגבוה בעמותות?
תשובות לשאלות מעניינות
ש: מה ההשפעה על הנזקקים מרמת השכר של המנהלים?
ת: כשהמנהלים מרוויחים יותר, יש תמריץ לגייס יותר כסף לפעילויות.
ש: האם יש מקום לקביעת גבולות למשכורות בעמותות?
ת: יש ויכוח ציבורי בנושא, אך צריך לזכור את התרומות.
ש: כיצד מנהלים מגייסים תרומות ומבצעים משא ומתן על שכר?
ת: מנהלי העמותות מנצלים קשרים אישיים ופלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות.
ש: האם עמותות מצליחו לגייס מספיק כסף כדי להצדיק את השכר הגבוה?
ת: חלק מהן מצליחות, אך רבות אחרות לא תמיד מקבלות את התמורה המיוחלת.
ש: מה התגובה הציבורית לשכר הגבוה בעמותות?
ת: תגובות נעות בין כעס להבנה שמסכנות מחייבות.
5. סיכום: התמונה הכללית
מאמר זה כלל דוגמה ריאלית עבור חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותות. בעוד הציבור תוהה האם בכלל שכר כזה מוצדק, ברור שעבודה קשה וניסיון תורמים להצלחות בולטות. אם יש תקווה שכל אחד מהם מוביל לשינוי כלשהו – האם זה לא שווה את ההשקעה?
בסופו של דבר, לא משנה אם אדם מרוויח 1,200,000 ש"ח או 700,000 ש"ח, המשמעות האמיתית היא במה שהם יכולים להעניק לעולם. הגובה של השכר הם סימן לתרומתם, אך מה שנמצא מעבר לכך – הוא מה שחשוב באמת.