ספסלי בטון הם ספסלים יעילים מאוד והם הומצאו מכמה סיבות. החשובה מבניהן היא הגניבה שנעשית לריהוט רחוב באופן קבוע. ריהוט רחוב אמור לרהט את הרחוב הן מבחינת השימוש הציבורי שלו וגם מפאת העיניין הדקורטיבי שבו. ריהוט באמצע הרחוב נותן לאוכלוסיה אווירה של שייכות, הקונוטציה של האדם כאשר הוא רואה רהיט ברחוב שמזכיר לו את הבית מאפשרת לו להרגיש בנוח ולעשות בו שימוש חוזר ונישנה.
הריהוט רחוב משנה את פני הרחוב והופך אותו למזמין יותר. אך קיימת תופעה של גניבת ריהוט רחוב על אף המאמצים לקבע אותו לקרקע כמה שיותר. לכן הומצא הריהוט רחוב מבטון שגם אינו תואם כלל את השימוש שלו בגינות פרטיות וגם אי אפשר לגנוב אותו. הבטון יכול להגיע כיציקה אחת על הקרקע שרק משאית שנועדה לפעולה זו בלבד יכולה להזיז והגניבה שלו היא לא אפשרית בכלל. בטון הוא גם חומר עמיד שיכול להחזיק מאות שנים. הבעיה העיקרית עם ספסלי בטון היא הפן העיצובי. המודעות לאסתטיקה ולאיכות חיים הולכת ומשתפרת עם השנים ונדמה כי ספסלי בטון ברחוב לא יוכל לשרת את הרחוב למטרה זו.
לכן לקחו את הבטון והפכו אותו לריהוט אורבני. חיפשו שיטה לקשט אותו באופן שיראה מזמין וחינני והבינו שהסגנון האורבני יתאים מאוד ליציקות הבטון, משמע לספסלי הבטון באופן עירוני בדיוק בהתאמה למקום שהוא נמצא. השילוב בין היציקת בטון לחומר גלם אחר מאפשר משחק דקורטיבי מעניין. למשל קוביות בטון עבות וכבדות שעליהן מונחת קורת עץ יפה הופכים את הספסל למעניין ויותר מזמין. אותה היציקה עם מקומות ישיבה מפלסטיק.
יחד עם זאת לקחו את הבטון, חרטו אותו בצורות שונות, כמו דינוזאור או תנין, סתם ציורים קישוטיים או תאורה חבויה והפכו את הבטון לספסל בטון דקורטיבי שילדים ומבוגרים כאחד ירצו לעשות בו שימוש. בדרך כלל ספסלי בטון נמוכים יותר בגובה ישיבתם ומתאימים לשימוש של כל הגילאים באוכלוסיה.
ספסלי בטון אינם יקרים בעלות שלהם אך הם מצריכים מערך שלם עד להגיעם למקום המיועד, מעבר לזה הם נוחים ויפים מאוד.