רוב האנשים בישראל, כידוע, נקברים בקבורה רגילה. קבורה דתית אשר מנוהלת על ידי חברת קדישא. יחד עם זאת, ישנם אנשים שבוחרים להיקבר בצורות מעט שונות.
קבורה רגילה, דתית, נערכת ברוב בתי הקברות בישראל, כאשר הכלל הוא שיש לבצע את הקבורה תוך 48 שעות מרגע מותו של הנפטר, בשלב הראשון עושים לוויה וקוברים אותו במקום המיועד לכך. לאחר מכן מתחילים את השבעה, בסיום השבעה עולים לקבר לאזכרה ואז בתום החודש עולים לאזכרה נוספת לשם גילוי מצבה. ניתן לבחור מצבות מאבנים שונים, על גבי המצבה אפשר לכתוב דברים שונים, כולל דברים אישיים, משפטים מהספרות, מהמקורות, ומכל מקום אחר.
חשוב לציין, שיש הבדל בין קבורה דתית לבין קבורה צבאית, שכן הקבורה הדתית איננה כוללת שימוש בארון קבורה, לעומת זאת, הקבורה הצבאית כן כוללת שימוש בארון קבורה. כמו כן חיילים בסדיר או בקבע שנהרגים בעת שירותם הצבאי, נקברים בחלקה הצבאית של בית הקברות או בבית קברות צבאי ולא אזרחי.
לא רק קבורה דתית
בשנים האחרונות נפתחו גם אופציות נוספות מלבד קבורה דתית, למשל, יש אפשרות לקבורה חילונית. במקומות שונים ישנם בתי קברות חילוניים אשר מציעים אפשרות להיקבר על פי טקס אישי, שכל משפחה בוחרת בעצמה, והוא איננו כולל מוטיבים דתיים, וכמובן שחברת קדישא לא לוקחת שום חלק בטקס. במקרה של טקס חילוני אפשר לבחור האם, מתי וכיצד להציג את המצבה.
חשוב לומר, בכל מקרה, לא משנה באיזו קבורה מדובר, אפשר לקנות מצבה מיוחדת, מפוארת או צנועה, קבורה שיכולה להנציח בצורה יפה את הנפטר וכמובן לספר את הסיפור שלו וכן את סיפור הקשר האישי שלנו אליו, דרך האבן או דרך המילים המשורטטות עליו.