דרכו של אברהם אבינו בפירוש ספר הזוהר וחכמת הקבלה

בקשת אברהם לשרה בלימוד תורת הסוד

לפני שאברהם ירד מצרימה הוא פנה לשרה וביקש ממנה:"אמרי-נא אחתי את למען ייטב-לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך." כלומר אברהם לא רק רצה להנצל בעזרת שרה אלא רצה שיטיבו לו, וכך פירש רש"י:"שיתנו לי מתנות". אילו הוא רצה להנצל ולשם כך לגרום לשרה אשתו להטמא היה זה פסול לכל הדעות ולא היה ראוי אברהם שעם ישראל יצא ממנו. על אחת כמה וכמה אי אפשר להעריך רוע של מעשה לשם קבלת מתנות. ושפתי חכמים מוסיפים אש על מדורה ואומרים שנשים הן שחומדות ממון ולכן כך אמר אברהם לשרה. וכל מי שמבין את המקרא ופירוש רש"י כפשוטו כופר בצדק עליון ונמצא פגום מצפונו מאד.

בפנימיות הסיפור המקראי

אם כן הסיפור הזה וסיפור שקרה עם אבימלך לא יוצאים לידי פשוטו וצריכים הבנה עמוקה שנרמזת בתוך הכתוב. הקב"ה מעיד על אברהם אבינו שהיה נביא על כן בודאי ידע שלא יקרה לשרה מאומה ומתוך כך לא התנגד כאשר לקחו אותה לפרעה ולאבימלך אלא יותר מזה הוא קיבל בנחת כל המתנות שנתנו לו בעבורה.

כידוע מעשה אבות סימן לבנים, כלומר כל מה שעשו אבותינו הם התביעו בתוך נפשם של ישראל את הדפוס התנהגותם, דהיינו הם בנו את העתיד של אומה ישראלית. אם כן כל מעשים של האבות הם סמלים של מאורעות היסטוריה עתידית.

הובחן, אברהם ושרה הם כנגד הקב"ה ועמו, שנקרא כנסת ישראל, וכאשר לוקחים את שרה לפרעה זה נעשה כנגד גלות מצרים. וכאן שני דברים היו חשובים לאברהם לשם עתיד האומה שלא יפגעו בשרה ושהוא יקבל מתנות בעבורה, שלענייננו זה אומר שעם ישראל יחזור מגלות מצרים בשלום עם עושר מרובה שממנו יבנה המשכן, שזוהי מתנה להש"י. אך שפתי חכמים, שאמרו שזאת נשים שואפות למתנות, התכוונו לאותו זהב שממנו נעשה עגל. ואם מצרים היא ראש גליות אבימלך הוא אב מלכויות ששלטו בעם ישראל בגליות אחרות. ושוב היה חשוב לאברהם לשלח את שרה ולקבלה שלמה ללא שום פגע.  וכך ישראל יוצאים מכל גליות שלמים באמונתם עם מתנות מרובות גשמיות ורוחניות ומעלים אותן לעבודת הקודש. להרחבת הלימוד לחץ כאן

אמנם יחסים של יצחק ורבקה עם אבימלך שונים מיחסים של אברהם, מפני שיצחק מסמל עידן של גאולת ישראל. שמו של יצחק בא מלשון צחוק כמו שנאמר:"אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה". והנה אותיות "יצחק" הן אותיות "קץ חי" ומשמעות הדבר שלקץ הימים יקומו לתחיה כל הזכאים לעולם הבא. וזה מה שנאמר בספר "דניאל": "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין"(יב, יג). יצחק כל חייו נשאר בארץ ולמרות שגם הוא אמר לאנשי המקום על רבקה שהיא אחותו, לא נגע בה אף אחד. וכאשר אבימלך ראה בחלון שיצחק מצחק עם אשתו מיד אימה ופחד נפלו עליו. לכן אצל יצחק יש רק אשה אחת ולא כמו אצל אברהם ויעקב, שהיו להם נשים ושפחות, מפני שזיווג בין יצחק ורבקה המתאים ביותר ומסמל זיווגו בין כנסת ישראל והקב"ה. וכך בזמן גאולת ישראל כל מלכויות ואומות העולם יראו את האהבה בין הקב"ה ועמו ולמרות כוונות הרעות יראו ויפחדו להתקרב אל אשת איש, דהיינו לעם השם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top