לא צריך להיות וותיקים בענף הבניה והשיפוצים, על מנת להתרשם משפע עבודות השיפוץ בארץ. אין ספור עבודות שיקום וההשבחה של נכסים, דירות, משרדים וחנויות מבוצעים ברגע זה, אך לא כל העוסק בשיפוצים מחזיק בידו רישיון קבלן שיפוצים. נסביר מה חשוב לדעת על מהות הרישיון הזה, ובמה שונה קבלן רשום מזה שאיננו רשום.
הקבלן שרשום בפנקס הקבלנים
קבלן שהוציא רישיון קבלן שיפוצים, שונה מקבלן ללא רישיון קודם כל בכך שהוא נבדק והתווסף לפנקס הקבלנים. בעשרים השנים האחרונות, יושמה ההחלטה לאפשר גם לקבלני השיפוצים להצטרף לפנקס שבאחריות רשם הקבלנים (ממשרד השיכון). הרישום נעשה תחת סיווג 131.
מורשה ביצוע עבודות גדולות ומורכבות
קבלני שיפוצים יכולים לעסוק בתחומים שונים, למשל אינסטלציה, עבודות גבס, שיקום תשתיות ועוד ועוד. ההבדל בין הקבלן הרשום למי שאיננו רשום הוא שלאחר רישום מותר לקבל עבודות בהיקפים הרבה יותר גדולים. קבלנים רשומים הם כאלה שהוכיחו לרשם כי הם בעלי ניסיון מספק כדי לבצע בהצלחה פרויקטים בהיקף כספי ניכר ומתוקף כך, גם עם פוטנציאל מורכבות גבוה יותר.
מורשים – להגיש התמודדות במכרזים
יתכן שתשאלו במה עוד שונה רישיון קבלן שיפוצים, במה מורשה לעסוק הקבלן הרשום אך לא מי שאיננו רשום. מי שנרשם כחוק והסדיר את מעמדו בפנקס הקבלנים, יוכל להתמודד במכרזים לעבודות שיפוץ וקבלנות על פי הסיווג המקצועי. גופים כגון משרד הביטחון, משרדי ממשלה אחרים, גופים ציבוריים ורשויות, חייבים להוציא מכרזים בבינוי. למרכז יורשו לגשת אך ורק קבלנים מורשים, כלומר שנבדקו ואושרו מבעוד מועד על ידי הרשם. אגב, בישראל רק קבלנים רשומים מורשים לקבל רישיון והיתר להעסקת עובדים מהרשות הפלסטינית. מי שלא נרשם בפנקס, לא מורשה להעסיק עובדים שאינם ישראלים.
