אם תיק השקעות הוא מטבח, אז רשימת מעקב היא המקרר. לא חייבים לבשל הכול עכשיו — אבל אם אין לך חומרי גלם טובים זמינים, תמצא את עצמך מזמין “משהו מהר” ואז מתפלא למה זה לא בריא לתיק.
רשימת מעקב (Watchlist) היא אחד הכלים הכי חשובים למשקיעים, במיוחד בתוך קורס שוק ההון: היא הופכת את הלמידה מפרקים תיאורטיים להרגל עבודה יומיומי. ומה שהכי יפה? זה מרגיע. במקום לרדוף אחרי “הדבר החם”, אתה נותן לשוק לבוא אליך. הכירו את הינשופים של סודות
למה בכלל צריך רשימת מעקב? 4 סיבות שמיד מסדרות את הראש
– פוקוס: במקום לעבור על אלפי מניות, עובדים עם 20–50 שנבחרו היטב.
– עקביות: יש תהליך, לא מצב רוח.
– הזדמנויות: כשמניה מגיעה למחיר מעניין או לרמה טכנית חשובה — אתה כבר מוכן.
– פחות לחץ: אתה מפסיק להרגיש שאתה “מפספס”, כי אתה יודע מה אתה מחפש.
צעד 1: בוחרים מגרש משחקים (כי אי אפשר לעקוב אחרי חצי עולם)
הגדרה ראשונית:
– באיזה שוק אתה מתמקד? (לדוגמה, ארה״ב/ישראל/אירופה)
– איזה סגנון? (צמיחה, ערך, דיבידנד, שילוב)
– איזה טווח זמן? (חודשים, שנים, או גם וגם)
הקטע הוא לא להגביל את עצמך לנצח, אלא להתחיל עם מסגרת שתאפשר לך להתמיד.
צעד 2: מסנן מהיר – מי בכלל ראוי להיכנס?
כדי לא להכניס לרשימה “כל מה שזז”, בונים מסננים בסיסיים:
– מחזור מסחר סביר (שתהיה נזילות)
– חברה עם פעילות ברורה ולא מסובכת מדי להבנה
– נתונים בסיסיים חיוביים: צמיחה/רווחיות/תזרים במינימום סביר
צעד 3: מחלקים את הרשימה ל-3 קבוצות (ככה זה נהיה קל)
במקום רשימה אחת ארוכה ומייאשת, עובדים עם קטגוריות:
– ליבה: חברות איכותיות לטווח ארוך
– הזדמנויות: חברות בתמחור מעניין או אחרי תיקון
– מעקב טכני: מניות שמתקרבות לרמות מפתח (תמיכה/התנגדות/ממוצעים)
ככה אתה יודע למה כל מניה נמצאת שם, ולא סתם “כי חבר אמר”.
צעד 4: לכל מניה מצמידים “כרטיס ביקור” של 5 שורות
בלי רומן, רק העיקר:
– מה החברה עושה במשפט אחד
– למה היא ברשימה (צמיחה/תמחור/עניין טכני)
– מה צריך לקרות כדי לקנות (טריגר ברור)
– מה הסיכון המרכזי שאתה עוקב אחריו (עסקי/תחרותי/מחירי)
– מתי בודקים שוב (דוח הבא/רמה טכנית/תאריך)
צעד 5: מוסיפים רמות מחיר חכמות (לא “נראה לי”)
שים התראות (Alerts) על:
– אזורי תמיכה מרכזיים
– אזורי התנגדות/פריצה
– קרבה לממוצע נע משמעותי (לפי השיטה שלך)
התראות לא קונות בשבילך — הן פשוט חוסכות לך בהייה אינסופית בגרפים.
צעד 6: מכניסים משמעת: חוקים להוספה וחוקים למחיקה
כללים מומלצים:
– מוסיפים מניה רק אם יש “סיבה כתובה”
– מוחקים מניה אם הסיפור העסקי השתנה או אם אין בה עניין כבר תקופה
– מגבילים את הרשימה כדי שתישאר ניתנת לניהול (למשל 30–60 מניות)
צעד 7: שגרה שבועית של 20 דקות (כן, זה הכול)
פעם בשבוע:
– סריקה טכנית קצרה: מי מתקרבת לרמות מעניינות?
– בדיקה פונדמנטלית בסיסית: האם היה דוח/עדכון מהותי?
– עדכון “כרטיסי ביקור”
העיקר: לא להפוך את זה לפרויקט חיים. זה כלי, לא תחביב תובעני.
צעד 8: שומרים על גיוון (כי תיק חד-נושאי זה משעמם מדי)
כדאי לגוון בין:
– סקטורים שונים
– חברות גדולות ובינוניות (לפי סגנון)
– מניות יציבות יותר ומניות צומחות יותר
ככה אתה גם לומד יותר וגם מפזר סיכון בצורה טבעית.
צעד 9: בודקים את עצמך: האם הרשימה באמת מייצרת רעיונות?
תשאל פעם בחודש:
– האם נכנסו עסקאות איכותיות מה- Watchlist?
– האם ההתראות עזרו לי לפעול בזמן?
– האם אני מבין למה כל מניה שם?
אם לא — הרשימה לא “גרועה”, היא פשוט צריכה כוונון.
5 שאלות ותשובות על רשימות מעקב (כי תמיד יש את זה)
ש: כמה מניות לשים ברשימת מעקב?
ת: מספיק כדי שיהיו הזדמנויות, לא יותר מדי כדי שלא תתעייף. לרוב 30–60 זה איזון טוב.
ש: האם כדאי להכניס מניות רק מהחדשות?
ת: חדשות יכולות להביא רעיונות, אבל הרשימה צריכה להתבסס על קריטריונים, לא על רעש.
ש: מה עדיף — רשימה אחת או כמה?
ת: כמה קבוצות בתוך אותה רשימה זה מעולה. זה עושה סדר בלי לסבך.
ש: כמה פעמים ביום צריך לבדוק?
ת: ממש לא חייבים כל יום. פעם בשבוע מספיקה לרבים, במיוחד אם יש התראות מחיר.
ש: איך יודעים אם למחוק מניה מהרשימה?
ת: אם אין יותר תזה ברורה, אם אין טריגר קנייה רלוונטי, או אם אתה לא מצליח להסביר למה היא שם — היא כנראה עשתה את שלה.
סיכום קטן: הרשימה שעובדת בשבילך, לא להפך
רשימת מעקב טובה היא מערכת הפעלה: היא לוקחת את כל הכלים מהקורס (פונדמנטלי + טכני + ניהול סיכון) ומתרגמת אותם להתנהלות יומיומית שפויה. כשעובדים נכון, אתה מפסיק לרדוף אחרי השוק — ונותן לו להגיע אליך בדיוק ברגע הנכון. בקרו באתר של SODOT