שם המחבר: dan

סדנאות אפוקסי – בואו נעשה משהו שאי אפשר להפסיק ללטף סדנאות אפוקסי הן המקום שבו יצירה פוגשת כימיה, עיצוב פוגש […]

חדר שינה הוא המקום שבו היום נגמר כמו שצריך, והבוקר מתחיל בלי דרמה. הוא גם המקום היחיד בבית שמותר לו

אם היית יכול/ה להיכנס לראש של ילד בן 4 לכמה דקות, היית מגלה שם אולפן קולנוע, מעבדת חלל, קרקס, בית

אם יש משהו שמצליח לגרום לאנשים נורמטיביים להתחיל לדבר במונחים כמו “ריבית פריים”, “תמהיל” ו“יחס החזר” כאילו הם נולדו בבנק

מעלון לעסק נשמע כמו החלטה טכנית, אבל בפועל זו החלטה של חוויה, תפעול, עיצוב ושקט נפשי. והחלק הכי מבלבל? יש

יש רגע כזה בעבודה שבו אתם עושים עוד פרויקט, עוד “רק תעזור רגע”, עוד אחריות שנוחתת עליכם משום מקום —

יש ימים שהמוח עובד כמו לייזר: אתה זוכר שמות, מסיים משימות, אפילו מצליח לענות להודעות בלי להיעלם לשעתיים. ויש ימים

יש שני סוגי בעלי עסקים בעולם: אלה שאומרים “אני כבר שבוע פותח” ואלה שבאמת פותחים. ההבדל ביניהם לרוב לא יושב

יש רגעים בחיים שבהם הגוף אומר “רגע, מה קרה פה עכשיו?” — ולפעמים גם הראש מצטרף עם שאלות שלא נותנות

אם יש תחום אחד שבו לקוחות רוצים להרגיש שמישהו מחזיק להם את היד בלי לחנוק – זה ניהול עזבונות שוטף.

יש רגע כזה, באמצע פרויקט קטן בבית או באתר, שאתה מבין שהבעיה היא לא הידיים שלך. הבעיה היא שחסר לך

יש מתנות שמרגישות כמו “וי” על משימה: קנית, עטפת, נשלח. ויש מתנות שמייצרות רגע. רגע קטן כזה שבנאדם עוצר, מחייך,

יש דברים שמייצרים אווירה עוד לפני שמישהו מספיק להגיד “וואו”. פרחים מיובשים הם בדיוק כאלה: הם נכנסים בשקט, לא עושים

סיסמה חזקה היא כמו דלת טובה: היא לא אמורה להפוך את החיים לסיוט, היא פשוט אמורה לגרום לזה להרגיש טבעי

יש אנשים שמחפשים “אקזיט”. ויש אנשים שמחפשים שקט. נדל"ן בגרמניה, דווקא בגלל שהוא פחות נוצץ ופחות “וואו תראו אותי”, הפך

יש רגעים בחיים שבהם הכול קורה מהר מדי: אתה יוצא מהבית, הראש כבר בפגישה הראשונה, הקפה עוד לא הספיק לפעול…

אם תיק השקעות הוא מטבח, אז רשימת מעקב היא המקרר. לא חייבים לבשל הכול עכשיו — אבל אם אין לך

יש מטבחים שנראים סבבה, ויש מטבחים שעובדים בשבילך. ההבדל הוא כמעט תמיד באחסון: כמה קל להגיע לכל דבר, כמה מהר

יש רגע אחד בתכנון חתונה שאיכשהו מצליח להרגיש כמו משימה מהשב"כ, למרות שכל מה שרצית זה שכולם יבואו, יחייכו, ויאכלו

יש רגע כזה שבו אתם מסתכלים על הבית שלכם ואומרים: “איזה יופי פה”. ואז, בשנייה שאחרי, הילד מטפס על הספה,

אם יש משהו שמחסן יודע לעשות טוב, זה להפתיע. אתה נכנס “רק להביא משהו קטן”, ופתאום אתה במסע בין מעברים,

יש רגעים בחיים שבהם אתה מגלה שצנרת היא לא “עוד מערכת” בבית, אלא סוג של יצור חי עם מצב רוח.

אם יש משהו שכולם אוהבים יותר מטפסים, זה לא למלא אותם פעמיים. צ’ק-ליסט טוב הוא כמו חגורת בטיחות: לא חייבים

נכנסים לחנות, רואים מוצרים טובים, עיצוב סבבה, צוות מקסים… ועדיין משהו מרגיש “לא עד הסוף”. בהרבה מקרים האשם הוא לא

אם בא לכם להפוך את כל מה שקראתם למשהו שקורה באמת — לא “מתישהו כשיהיה זמן” — הנה תוכנית 30

יש שני סוגים של אנשים בעולם: אלה שמדליקים דוד ומתזמנים בראש “עוד 20 דקות אני מכבה”, ואלה שמגלים אחרי שעה

יש בתי אבות שמרגישים כמו מלון נחמד עם תוכנית בידור קבועה. ויש בתי אבות שמרגישים כמו מקום שחושב עליך —

אם יש משהו שמטבח חוץ מלמד אותנו מהר מאוד, זה שחוץ מלהיראות מיליון דולר באינסטגרם, הוא צריך גם לשרוד את

הגוף בתקופות של שינוי הוא קצת כמו אפליקציה שעושה עדכון ברקע: את ממשיכה בשגרה, ובינתיים משהו בפנים משתנה. לפעמים את

  יש משהו משחרר ברגע שמפסיקים להתייחס למוצרי ספיגה כאל “פתרון חירום” ומתחילים להתייחס אליהם כמו אל מה שהם באמת:

יש רגע כזה במטבח שבו אתה טועם משהו ואומר לעצמך: רגע… זה יצא לי ברמת מסעדה? ואז מגיע הרגע השני,

יש אנשים שמדברים על בטיחות בדרכים כאילו מדובר בעוד שקף במצגת. ויש מיזמים שבאים אחרת: תכל’ס, בגובה העיניים, עם טריגר

אף אחד לא מתעורר בבוקר ואומר: “היום בא לי לחשוב על בטיחות בבית”. ובצדק — זה לא בדיוק תחביב. אבל

יש שני סוגים של משפחות: אלה שמרגישות שהכסף “נעלם” איפשהו בין הסופר לפיצרייה, ואלה שמצליחות לגרום לכסף לעבוד בשבילן בלי

יש משחקים שאתה רואה בטלוויזיה, נהנה, סוגר ושוכח. ויש משחקים שאתה “נמצא בהם” גם אם ישבת בשורה 62 מאחורי עמוד.

אם יש החלטה אחת שיכולה להפוך מערכת ERP מ”עוד פרויקט IT” למנוע צמיחה אמיתי, זו השאלה איפה היא תחיה: בענן

אם יצא לך פעם לעמוד מול מדף של חומרי איטום או שיקום בטון, אתה יודע שזה מרגיש קצת כמו להזמין

בוא נדבר רגע על אחד הדברים הכי קטנים שאנחנו סוחבים איתנו לחו״ל – ובאופן מפתיע גם אחד הדברים שהכי קל

אם הגעת עד פה, כנראה שהמילים חשובות לך. אז בוא נדבר על הדבר המצחיק הזה: אנשים משקיעים חודשים (או שנים)

החלטת לחזור להתאמן. יופי. עכשיו השאלה היא האם תחזור כמו גאון עם תוכנית, או כמו רוב האנשים – עם ביטחון

בחירת רופא עור יכולה להרגיש כמו דייט ראשון: כולם נראים טוב בתמונה, כולם מבטיחים תוצאות, ואת רק רוצה מישהו שיבין

אם יש דבר אחד שמפתיע הורים בתחילת הדרך, זה כמה מהר צעצוע “מדהים” יכול להפוך ל”למה קניתי את זה בכלל”.

פברואר הוא חודש מושלם לקפוץ לאירופה, אבל בינינו? לא כולם באמת “תופסים” אותו נכון. יש מי שמחפש טיסות בזול ואז

אם הגעתם עד כאן, כנראה שאתם כבר מבינים את הנקודה: מפיץ ריח במלון הוא לא “קישוט טכנולוגי”, אלא חלק מהדרך

יש חצרות שנראות “בסדר”. ויש חצרות שגורמות לך לעצור רגע, להרים גבה ולהגיד לעצמך: רגע, למה פה כל כך נעים

אם יש טריק אחד שעובד כמעט תמיד בעולם העיצוב, הוא זה: לא חייבים להחליף הכול. לפעמים רהיט מעצבים אחד, איכותי

  יש אירועים שמרגישים “נחמדים”. ויש אירועים שברגע שהם מתחילים, משהו באוויר משתנה: אנשים מחייכים בלי סיבה, מבטים מתרככים, הטלפון

העולם התאהב בקצר. לא כי אין לנו זמן, אלא כי יש לנו יותר מדי רעש. תוכן קצר טוב הוא כמו

יש משהו כמעט קסום ברגע הזה: אתה מגיע עם הידיים מלאות שקיות, או עם לפטופ, או עם ילד אחד על

יש רגע כזה שאתה הולך ברחוב, ופתאום הכול נראה אותו דבר… אבל משהו מרגיש אחרת. יותר צל, יותר הולכי רגל,

כירורגיית ראש וצוואר היא זירה צפופה: עצבים, כלי דם, דרכי אוויר, בלוטות, מבני קול ובליעה, אסתטיקה – הכול דחוס למרחקים

יש רגע כזה, שנייה לפני שהאורחים מגיעים: אתם מסתכלים על הגינה, יש בריזה נעימה, מוזיקה ברקע, ואתם חושבים לעצמכם: “אוקיי…

אם הגעתם עד כאן, כנראה שאתם כבר יודעים: התאמת עדשה לקרטוקונוס יכולה להיות הדבר הכי משחרר בעולם… או עוד תחביב

יש רגע כזה בחיים העסקיים (ולפעמים גם הפרטיים) שבו אתה קולט שהפרויקט שלך הפך למסיבת החלפת ספקים: אחד עושה אפיון,

יש רגע כזה בסדנת קוקטיילים אינטראקטיבית שבו כולם מרגישים טיפה ג’יימס בונד… ואז מישהו מנער שייקר, פותח, ובום—מקלחת הדרים חגיגית

פרויקטים של הריסה ובנייה הם כמו מעבר דירה בתוך סערה: מלא התרגשות, מלא פרטים קטנים, ולפעמים גם תחושה ש”רגע, מי

שינוי הוא אחד הדברים הכי מוזרים בחיים: לפעמים זה הדבר שחיכינו לו, ולפעמים זה הדבר שהגיע בלי לשאול. מעבר דירה,

יש דברים בחיים שנראים שוליים… עד שהם לא. וילונות הם בדיוק כאלה: חתיכת בד תמימה שיכולה להפוך סלון “בסדר” לסלון

יש משהו קסום במכונת שתייה מודרנית: אתה ניגש, בוחר, משלם בשנייה, ובום – קולה/מים/חטיף נוחתים אצלך כאילו המכונה הכירה אותך

כנסים טובים מרגישים כאילו מישהו חשב על הכול. כנסים מעולים מרגישים כאילו זה “קרה טבעי”. ההבדל ביניהם הוא כמעט תמיד

יש רגעים בחיים שהם כמו יין טוב, ויש רגעים שהם פשוט זיקוק של אושר טהור. עלייה לתורה בכותל המערבי היא

אם הייתם מספרים למישהו לפני 20 שנה שמזרן “ילמד” אותך לישון טוב יותר, יסתגל לגוף בזמן אמת, ויעזור לך לקום

אור. פשוט אור. אבל בואו נדבר רגע על האור בעידן של היום – הבית החכם. זה כבר לא רק מכחול

יש אירוח נחמד, ויש אירוח שגורם לאנשים להסתכל על השעון ולחשוב: רגע… כבר מאוחר? ואז להחליט שזה דווקא מושלם להישאר.

איך טיפול פסיכולוגי יכול להפוך לחוויה מעשירה, מקדמת וצמיחה אמיתית לאנשים עם רקע דתי? זה השאלה שכולנו צריכים לעצור רגע

השטיח לא רק עיטור על הרצפה, הוא משתתף פעיל באיכות החיים בבית.  אז איך באמת מבטיחים ששביל הרגליים יישאר נקי,

תאר לך את זה: ילדים רצים, צוחקים, ופתאום – קול תוף מתחיל להכות קצב שגורם לכולם לזוז. רגע אחד, כולם

מרתף אמור להיות בונוס: עוד חדר, סטודיו, מחסן מסודר, חדר משחקים, או לפחות מקום שאפשר להיכנס אליו בלי להרגיש שאתה

אם פעם “החלמה מניתוח אף” נשמעה כמו פרויקט חורפי שכולל שבועות של קפוצ’ון, זוויות צילום מחמיאות והתחמקות מאנשים שמכירים את

יש רגע כזה בהרצאה: אתה מדבר, הכול זורם, ואז עולה שקף… והעיניים של הקהל עושות את מה שהן תמיד עושות

ירושלים היא עיר עם אופי. אבנים ירושלמיות, רחובות צרים, חניות שנעלמות בדיוק כשצריך אותן, בניינים שנבנו בתקופות שונות (כל תקופה

עובש. המכה הבלתי מזמנת בכל חדר בבית, במשרד ואפילו במקומות הפתוחים. הוא מגיע בלי להזמין, משתלט על כל פינה, ויותר

טיפול אסתטי באיבר המין נשמע לרבים כמו משהו שצריך להסתיר בשקית חומה עם מדבקה “לא לפתוח”. בפועל? זה עוד תחום

יש רגע כזה, ממש לפני שמחליטים, שבו אתה עומד מול שתי אפשרויות: אופניים חדשים שמבריקים כאילו יצאו עכשיו מצילומי קטלוג,

יש אנשים שחושבים שגינה יפה זה “כשרון טבעי”. בפועל, ברוב המקרים זה פשוט שילוב של שני דברים: יד שיודעת מה

השכרת כלי עבודה מקצועיים לבנייה נשמעת כמו פעולה פשוטה: נכנסים, משלמים, לוקחים, מחזירים. בפועל? זה אחד המקומות שבהם אפשר לחסוך

מערכת ניהול למסכים (CMS למסכי תצוגה) נשמעת כמו משהו טכני שאנשי IT אוהבים להתווכח עליו. בפועל? זו אחת ההחלטות הכי

בחירה של מנתח/ת פלסטי/ת היא לא “למי יש הכי הרבה עוקבים”, ולא “מי עושה מחיר נחמד השבוע”. זו החלטה של

תחשבו על זה: פעם הייתם צריכים ימים, שבועות ואפילו חודשים כדי להביא מוצר מהרעיון אל המדף. היום? דקות ושעות מדפסת